אני דפנה, בת 34. הגעתי לסטודיו 8 ולג׳יירוטוניק לפני כשנה, אבל הסיפור שהוביל אותי לשם מתחיל כמה שנים קודם.

בגיל 25 חליתי בתסמונת התשישות הכרונית, מחלה המתבטאת בחוסר סבילות למאמץ. המחלה מגבילה מאוד את התפקוד בכל תחומי החיים, ובפרט לא מאפשרת לבצע פעילות פיזית מאומצת. ממצב שבו הייתי רגילה לרוץ ריצות ארוכות פעמיים בשבוע ולצאת לטיולים עם ציוד על הגב בכל הזדמנות, נאלצתי להסתגל למציאות שבה עלייה של שתי קומות במדרגות מחייבת אותי למנוחה ארוכה, וכל פעילות שאדם סביר כלל לא מרגיש כמאמץ היתה יכולה להשבית אותי לשבוע. בהמלצת הרופאים, ניסיתי במשך כמה שנים למצוא דרך להפעיל את הגוף למרות המחלה: יוגה, פילאטיס, הליכה- אבל תמיד המאמץ שהיה כרוך בכך היה גדול מדי והאפיל על התועלת שבאימון, גם כשהיה מדובר באימון אישי שמותאם למצב שלי. למדתי לחיות עם המחלה, אבל החוסר בפעילות גופנית גרם לכך שהגוף שלי נחלש עוד יותר, וגם סבלתי מכאבי גב וכאבי שרירים.

לפני כשנה וחצי ילדתי את בני הבכור אחרי הריון לא קל, במהלכו סבלתי מסימפיזיוליזיס- כאבים חזקים בחלק הקדמי של האגן, שנובעים מהתרחבות יתר של המפרק במהלך ההריון. לקראת סוף ההריון כל הליכה של כמה צעדים או שינוי תנוחה היו כרוכים בכאבי תופת. הרופאים אמרו לי שאין לכך טיפול ושהמצב יחלוף לאחר הלידה, אך לצערי זה לא קרה. מצאתי את עצמי מטפלת בתינוק קטן כשאני מוגבלת מאוד: לא יכולה להחזיק אותו תוך כדי שאני קמה או מתיישבת, לא יכולה לשבת לידו על הרצפה. הכאבים חלפו רק לאחר טיפול פיזיותרפי ממושך, בסופו המליצה לי הפיזיותרפיסטית להתחיל לתרגל ג׳יירוטוניק על מנת לחזק את הגוף וגם להכין אותו להריון הבא.

וככה הגעתי לתמר ולסטודיו.

כבר בשיעור הראשון היה לי ברור שמצאתי סוף סוף את מה שחיפשתי כבר כמה שנים. הרגשתי שהגוף עובד קשה, אבל כמו קסם, זה כמעט ולא היה כרוך במאמץ. יצאתי מהשיעור רעננה- ההפך הגמור ממה שהתרגלתי להרגיש אחרי פעילות גופנית. המשכתי להתאמן, ובמקום להתיש אותי האימונים חיזקו אותי. גם הכאבים מהם סבלתי בשרירים ובגב פחתו מאוד. לאחר כמה חודשים נכנסתי להריון נוסף, במהלכו המשכתי להתאמן ברצף. בניגוד להריון הקודם בו לא יכולתי לזוז והגוף שלי התנוון, הפעם הצלחתי לשמור על חיוניות. כאבי הסימפיזיוליזיס הופיעו הפעם בשלב מוקדם מאוד של ההריון, אך שילוב של פיזיותרפיה ואימוני ג׳יירוטוניק מותאמים הביאו אותי לסוף ההריון בתפקוד גבוה יחסית ועם כאבים מינימליים. האימון שעשיתי עם תמר בשבוע 37 היה ניצחון בשבילי: עם תשישות כרונית וסימפיזיוליזיס, בחודש תשיעי, הצלחתי להזיז את הגוף והרגשתי מצוין.

אני עומדת ללדת בכל יום.
ומחכה כבר לחזור לסטודיו עם התינוקת לאחר הלידה